מי שפתח והחליט לקרוא את המאמר, בוודאי מזדהה עם כותרתו.
כאשר הורה הופך לסיעודי או אדם שבצל מחלה שפקדה אותו, הופך להיות סיעודי או מוגבל, יש מספר מעגלים בהם האירוע הופך לטלטלה עבורם. יש את המטופל המתמודד עם כאבים כרוניים, בדיקות של רופאים לעיתים תכופות, תקשורת עם בני המשפחה, חששות ולחץ, עומסים פיזיים ורגשיים. מאידך, יש את המשפחה הסובבת את המטופל, גם הם נטרפים בתוך מערבולת הטלטלה.

בני המשפחה בדרך כלל אינם מגיעים מוכנים ל'אירוע', שכן מי יכול לנבא לעצמו מחלה או הפיכת ההורה בן רגע לסיעודי? בני המשפחה מוצאים את עצמם במערבולת, בכאוס מוחלט, מה שעלול גם לייצר מתח וקבלת החלטות שגויה בהקשר המטופל וסביבתו.
למספר הסובבים המנהלים את האירוע יש גם משקל משמעותי, אם הורה הופך לסיעודי ויש מספר ילדים בתמונה, עליהם למצוא את האיזון הנכון בניהם לניהול האירוע באופן מחושב ובאופן שיטיב להורה. לעומת זאת פגשתי לא מעט ילדים יחידים שמוצאים את עצמם 'לבד' במערכה ורק מבקשים להיוועץ ולמצוא מלווה מקצועי לניהול האירוע.
אירוע מעין זה עלול להיות אירוע שנמשך תקופה ארוכה עד שמחזירים את ההיזון למשפחה, כמובן שחזרת ההיזון למשפחה היא סובייקטיבית לאופי ולהתנהלות האירוע, לכן מתוך ניסיוני אשמח לתת מספר טיפים כדי לנסות להיערך ולנהל את האירוע באופן שקול, מקצועי שיעניק תמורה עד כמה שניתן במקרים מעין אלו.
ראשית, תבינו מה אומרת האבחנה של המטופל? מה היא מצריכה ממנו?
תאספו כל חומר רפואי בקלסר, אם אפשר לפי נושאים, זה יעזור לכם בהמשך מול תביעות כאלו ואחרות.
בדקו את קופת החולים של המטופל ומה הזכויות של הקופה במקרים כאלו.
אם החולה מאושפז בבית חולים , שבו עם עו"ס במחלקה להבין מה הזכויות של החולה וכיצד היא יכולה לתרום עוד בזמן אשפוז החולה.
אם אתם מספר ילדים שמנהלים את האירוע, שבו כולם יחד, תחלקו את הנטל בינכם, כך שכל אחד יהיה אמון ואחראי על נושא מסוים, כדי לחלק על פי החוזקות של כל אחד. אם אתם ילדים יחידים, או ילדים שגרים בארץ רחוקה ואין מי שיכול לנהל את האירוע, תיעזרו באנשי מקצוע, חברים, אל תהיו שם לבד.
שימרו על סבלנות ואורך רוח, ניהול אירוע כזה מצריך התגייסות של ניהול זמן, כוחות נפשיים, תקשורת נכונה, תנשמו, תדאגו גם למצוא עבורכם את ה'אוורור' המותאם לכם. אל תגיעו למצב בו אתם קורסים, שימרו את כוחותיכם במותנכם.
לאחרונה 'ביליתי' בבית חולים, ספגתי אווירה, שיחות של בני משפחה, שיחות עם מטופלים, שמעתי את המצוקות, הקשבתי לרגשות המוסתרים, עשיתי זום אאוט והבנתי כמה משפחות הולכות לאיבוד, עם כל המידע, עם דר' גוגל, עם הרשתות ועדיין כ"כ הרבה חורים.
לא בכדי, אני מאמינה ב'נוויגטור', איש מקצוע שינווט וייתן את הארגז הכלים המותאם לכל משפחה, על פי המצב הרפואי, היכולת, ההבנה, הכלת הדברים, הקצב ועוד.
לכל משפחה יש את המוסכמות, התרבות, היחסים המשפחתיים ואיתם צריך לעבוד.
לנהל אירוע סיעודי בצל מחלה או בצל הורה שהזדקן והפך לסיעודי הינו פרויקט בפני עצמו, תנסו לנהל את האירוע נכון ואם יש צורך קחו איש מקצוע שילווה אתכם ויקל עליכם במעמסת הנטל ובמיצוי הזכויות עבור המטופל.

עוד מעט אור על מה קורה לבני המשפחה, מתוך תוכנית הרדיו שלי 'גשר הזהב', רדיו מודיעין
Comentarios